יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

חוב זה טוב!/ מאת ע'

בחודשים האחרונים שמענו פרופסורים מכובדים קוראים בחדווה – מצאנו!!! מצאנו כסף, יש כסף. יש המון, הוא היה פה כל הזמן, פשוט לא ראיתם אותו. יש כסף לאימהות החד-הוריות, למעונות לתינוקות, לרופאים, יש מספיק לכולם. צריך רק לחלק. זה הכל. צריך להגדיל את התקציב. כמה פשוט.
מיד מובילי המחאה נתפסים לאושר ולעושר, ומכריזים לפני ההמונים צריך להגדיל את התקציב! האמנם?





אז לפני שניתפס לשמחה הבה ונבחן את הלוגיקה של מגלי המטמון. הלוגיקה אומרת שההוצאה התקציבית של המדינה גדלה פחות מהצמיחה. הכספים שנוצרו מהצמיחה הופנו להקטנת החוב במקום להגדלת התקציב. לדעת מגלי המטמון הממשלה הגזימה, היא מפנה יותר מדי להקטנת החוב, על חשבון הגדלת התקציב.
הפרופסורים גם משווים את ישראל למדינות אחרות ומדגימים כיצד החוב קטן יחסית, לדעתם קטן מדי.
במילים אחרות, מגלי המטמון מספרים לנו שחוב זה טוב, למרות שהוא בגובה 77% מהתוצר, אין לנו די מימנו.

הבה נבחן את העמדה מכמה זויות:
1) השאלה הבסיסית ביותר שנדרש לשאול את הפרופסורים המכובדים, מדוע ממשלה צריכה לגייס כסף בעזרת חוב? הרי היא יכולה להדפיס את הכסף בעצמה במקום לגייס אותו במיסים. למה לקחת חוב? הרי ידוע שחוב הוא סוג של שיעבוד לבעל החוב. הממשלה שלנו צריכה להיות חופשיה ומשוחררת מכל סוג של שעבוד.
כשמוצע לאנשים שהממשלה תדפיס את הכסף לשימושה הם אומרים – אבל הממשלה חסרת אחריות ותדפיס יותר מדי כסף. אבל היום היא יכולה להגזים באותה מידה, רק שבמקום הדפסה מוגזמת, היא תיקח חוב מוגזם. השלכות ההגזמה במערכת הנוכחית קשות יותר.

2) גם במערכת פיננסית מעוותת כפי שקיימת היום, על החוב שהממשלה תיקח היום, אנחנו וילדינו נשלם ביוקר. כל שקל שיועבר להגדלת התקציב נחזיר מחר בתוספת ריבית וריבית דריבית. במאזן הכולל לאורך השנים, האזרחים ישלמו יותר, אם באינפלציה או במיסים. צר לי אבל אין מעיין קסום של כסף, האזרחים מכסים את הוצאות הממשלה, וקצת מכסה הדוד מאמריקה (אבל בכסף הנתרם הוא דואג שנקנה מימנו בעיקר נשק - נושא לטור אחר).
בניגוד לדוגמא שנותנים הפרופסורים על המשפחה "הקמצנית" הדוגמא הנכונה יותר היא משפחה שיש עליה נטל חוב גדול (כמו שיש על המדינה) :
הדבר דומה יותר למשפחה שחלק גדול מהוצאותיה הולכות לתשלום משכנתא (או חוב אחר). המשפחה עושה כל מאמץ לצמצם את הוצאותיה על מנת להחזיר כמה שיותר מכספי המשכנתא עכשיו וזאת על מנת לחסוך בהוצאות הצפויות על ריבית בעתיד. על פי הצעת הפרופסורים אם ההכנסה של המשפחה עולה או אם השכנים מנהלים מדיניות תקציב אחראית פחות, על המשפחה להגדיל את ההשקעה בשאר בני הבית על חשבון תשלום המשכנתא. המשמעות היא שבמקום שהמשפחה תנצל את הגדילה בהכנסות כדי להיפטר מהמשכנתא כמה שיותר מהר, הם יצטרכו למשוך אותה זמן רב יותר או להגדיל אותה ועל הדרך יצטרכו לעמוד בהוצאות ריבית גבוהות יותר בעתיד.
ואגב בניגוד לדוגמא על המשפחה המצב של המדינה גרוע עוד בהרבה ולכן שאלה מעניינת היא האם החוב של הממשלה יגמר אי פעם לשיטת הפרופסורים? המציאות מראה שלעולם המדינות חבות כסף בטח ובטח אם מגדילים את התקציב.

3) מה באמת ההשלכות של הגדלת התקציב?
הגדלת התקציב, משמע העברת שירותים שאנחנו אחראים להם לידי הממשלה.
לעתים זה הגיוני שהממשלה תספק את השירות, לדוגמא מיסוד והפעלה של תחבורה ציבורית - רשת רכבות מהירה יכולה לחסוך כסף ומשאבים לאזרחים (כדרך אגב הממשלה עד כה בחרה להוציא את מירב הכסף דווקא על סלילת כבישים שגורמים לביזבוז כספים ומשאבים).
לעתים זה ישחק לרעתנו, כלומר נקבל פחות ונעבוד יותר. ניקח לדוגמא חינוך לגיל הרך. כיום אנחנו בוחרים לאיזה גן פרטי הילד ילך, אנחנו גם משלמים. חלק ממובילי המחאה מבקשים שהחינוך יינתן חינם. הרעיון נחמד מאוד, אבל אין ארוחות חינם. תמיד מישהו מממן אותם. האזרחים שמממנים את תקציב המדינה ישלמו עוד כסף בעתיד למדינה ע"י מיסים ישירים או עקיפים כדי להחזיר את הריבית העולה על החוב שיגדל והכל בשביל לספק לילדים מעונות.דוגמא קיצונית ניתן למצא ביוון ,שהיום נטל המיסים על תושביה עלה בצורה דרמטית וזאת על מנת לכסות ריבית של 100% (אצלינו מדובר באחוזים בודדים..עדיין)  על החוב שלה לטווח קצר ,ריבית שעלתה בין השאר בגלל הגדלה לא מבוקרת של החוב בעבר. מיקרים דומים אם כי פחות קיצוניים ניתן למצא באיטליה, ספרד,אירלנד ופורטוגל. לשיטת הפרופסורים "מגלי המטמון" נלווה עכשיו יותר ונשלם את זה בעתיד עם ריבית, לשיטת משרד האוצר נשלם הכל כבר עכשיו. בכל מקרה נשלם על זה.

במילים אחרות במקום שנשלם ישירות לגננת ונבחר את הגננת הטובה ביותר, נשלם לממשלה, היא תשכור את הגננת שתמצא לנכון, ואנחנו ניהיה חייבים לשלוח את הילד לגננת ולגן שהשלטון מצא לנכון. בדיוק כפי שאנחנו שולחים היום את הילדים לגני חובה. עם השנים יווצרו גנים שלא יהיו לרוחנו, בדיוק כפי שיש היום בתי ספר יסודיים שאנחנו לא מרוצים מהם. אבל במידה רבה, מסרנו את ההשפעה על בתי הספר לשלטון, בעל המאה הוא בעל הדעה, ואנחנו יוצרים מראית עין בה הממשלה היא בעל המאה.
אבל המציאות שתיווצר עוד יותר מוזרה, חלק מההורים שהיום נשארים לטפל בילדם בביתם יאלצו לצאת לעבודה כדי לשלם את המיסים הנוספים לצורך מימון המעון שהשלטון "יעניק" לתינוק שלהם, גם אם לא ירצו להשתמש בו.

4) האם תקציב קטן מדי היא הבעיה המרכזית שלנו?
חלק ממובילי המחאה וחלק מהפוליטיקאים בחרו לסמן עיגול מטרה סביב הגדלת התקציב.
השאלה היא האם זו הבעיה העיקרית של המערכת הכלכלית שלנו?
גם אם נניח רגע לשיטת הכסף מבוסס על חוב שהיא לדעתי הבעיה הגדולה ביותר בכלכלה שלנו, קיימות שפע בעיות אחרות שאין להם שום קשר לתקציב: מחירי הדיור, המחירים הגבוהים של מוצרי המזון ביחס לאירופה, קרטל הבנקים, תחבורה ציבורית מיושנת ואיטית, אי שיוויון כלכלי שהצמיח שכבה דקיקה של טייקונים שמקבלים כספי ציבור ומשתמשים בו כדי לחזק את המונופולים והקרטלים שלהם.

מדוע חלק מהפוליטיקאים מעדיפים להפנות את האנרגיות להגדלת התקציב? זה הדבר הקל ביותר עבורם, אין צורך להתעמת עם טייקונים, ואין צורך לפרק את מערכת הבנקאות הקלוקלת, או המערכת הפנסיונית שהפכה פרה חולבת לגופים המנהלים.

מדוע מובילי המחאה החליטו להפנות את האנרגיות להגדלת התקציב? זו כבר שאלה יותר קשה. אולי תשאלו אותם.

פיתרון הקסם שקרוי "הגדלת התקציב" הוא קופסת מתנה ארוזה בנייר מושך עין שמציעים לכם. אם תקחו את הקופסא, תפתחו ותגלו שבפנים למעט דף קטן היא ריקה. בדף יש פירוט חשבון, החשבון שאתם צריכים לשלם.

18 תגובות:

  1. בשום יקום, עקום ככול שיהיה, מימון ישיבות לא אמור להיות חשוב יותר ממימון חינוך לגיל הרך. כך שאין צורך להגדיל את מתקציב, פשוט צריך סדר עדיפויות חדש והגיוני לחלוקת התקציב הקיים.

    השבמחק
  2. סדר עדיפויות חדש יפתור רק חלק קטן מהבעיות :החלק בתקציב של החרדים או של ההתנחלויות הוא קטן ביחס לתקציב וזאת בניגוד למה שחוזרים חזור ושוב לטחון לנו את הראש שאם נצמצם שם נפתור את כל הבעיות. אז יכול להיות ולא בדקתי שאם תקצץ לחרדים תוכל לממן גנים לילדים הקטנים אבל עדיין לא תפתור לך את שאר הבעיות כמו המחירים הגבוהים, את קרטל הבנקאות , את מימון הטיקונים מכספינו והכי חשוב לא תשנה את השיטה המעוותת של כסף שמונפק על פי חוב שמשלם אותו בסופו של דבר האזרח והמרויח הגדול ממנו זה הבנק והטיקון שרוב הכסף זורם אליו כבלוואה ללא התחיבות אישית להחזירה. אילו הבעיות העיקריות שמשפיעות לך על הכיס ועל הפנסיה ואילו ימשיכו להיות לך כנטל הולך וגובר על איכות החיים וההון העצמי שלך ככל שנתקדם עם הזמן ובהם לדעתי צריך להתרכז.
    ערן

    השבמחק
  3. הי ערן
    תחילה תודה רבה על השקעתך, רק לאחרונה גיליתי את האתר ומאז אני לא מפסיק לשתף אותו עם משפחה וחברים.
    שאלותי הן - אם השיטה ההומינטרית תקרוס .
    איזה שיטה תקום במקום ?
    ושאלתי השניה
    מעניינת אותי דעתך איפה כן יהיה כדאי להשקיע את הכסף נדלן ללא חוב, זהב ללא תשואה, סחורות ?

    תודה מראש אמיר

    השבמחק
  4. שלום אמיר,
    השיטה המוניטרית שתחליף את השיטה הקיימת תלויה במי יישם אותה. אם ניתן לקובעי המדיניות הכלכלית (שזה הבנקים בעיקר) היום להוביל אותה אז נקבל שוב שיטה שמשרתת את הבנקים על חשבון הציבור.
    לכן מחובתנו כציבור לדאוג לשיטה מוניטרית שדואגת לנו ולא לציבור קטן של אנשים וזה אחת המטרות המרכזיות של האתר:
    א. ליצור מודעות לבעיתיות של השיטה הקיימת
    ב. ליצור אלטרנטיבות ראויות יותר.

    לשאלה איפה להשקיע את הכסף זה בא בצמוד למה אתה מאמין שיקרה :
    אם אתה חושב כמוני למשל שערך המטבעות לאורך זמן ישחק אז ההיסטוריה הוכיחה שבמיקרים כאלו הזהב והסחורות הן הפתרון.
    בכל מקרה מאחר שאינני יועץ השקעות אינני מוסמך להמליץ לך במה להשקיע אלא רק במה אני מאמין .
    בנוסף אני חושב שכל אחד חייב ללמוד ולהכיר את הנושא של השיטה המוניטרית הנוכחית וההשפעות שלה (זה לא קשה כמו שמנסים להציג לנו את זה)לפני שהוא משקיע לטווח ארוך ופחות להסתמך אך ורק על יועצי השקעות ,שיתכן שבהרבה מיקרים האינטרס שלהם נוגד את שלך ואפילו לא תדע את זה.

    ערן

    השבמחק
  5. ערן אתה 10 אתה חייב ללכת למוסדות ההשכלה ולהכניס בינה לכל התלמידי הכלכלה והעסקים .

    השבמחק
  6. אבי תודה, רק שהפעם הקרדיט מגיע לע' שכתב את המאמר.

    השבמחק
  7. למה באמת מגייסים הלוואות ממדינות אחרות ולא פשוט מדפיסים כסף? האם מפחדים מאינפלציה?

    השבמחק
  8. ולמה בכלל לגייס הלוואות ולהיכנס לחובות? למה לא לחיות פשוט לפי מה שיש לך?

    השבמחק
  9. התשובה שעונים לשאלה למה מגייסים כסף בהלוואות ולא מדפיסים היא שכשאתה מנהל מדיניות לא אחראית אף אחד לא ילווה לך ואז אתה חייב לנהל מדיניות מבוקרת כדי לדאוג שתמיד ילוו לך. אלא שהיום, מה קורה שאף גוף לא רוצה להלוות למדינה כסף כדי שתממן את פעילותיה בגלל מדיניות בילתי אחראית שלה (כמו הגדלת התקציב למשל)? הבנק המרכזי של אותה מדינה קונה את החוב בעצמו וככה לא רק שזה סותר את ההנחה שהשיטה הנוכחית מרסנת אינפלציה אלא הפעם זה כמו שמדינה תדפיס כסף ועוד תשלם עליו בריבית. זה קורה היום בארצות אירופה ובארה"ב בעיקר, אבל גם היה בארץ בשנת 2009 כאשר חוב של מדינת ישראל נקנה על ידי בנק ישראל.
    בקיצור אין שום סיבה אמיתית לקיום השיטה מלבד העובדה שהבנקים הם המרויחים הגדולים ממנה ולכן הם משמרים אותה למרות שהיא על סף פשיטת רגל. ומאחר שהממשלה שבויה של הבנקים אין גם מי שישנה אותה או יעלה בכלל את הבעיה לסדר היום הציבורי או יסביר לך שזו הסיבה שאתה נהיה עני משנה לשנה יותר ויותר בעוד קבוצה קטנה הולכת ומתעשרת. לכן,לצערי נוצר מצב שבשביל לקבל תשובה על שאלה כזו כל כך בסיסית אתה צריך להכנס לאתר שלא קשור לשום מדיה המרכזית או שום מדיה של הממשלה.

    לשאלה למה להכנס לחובות אתה לא חייב אבל מעודדים אותך לעשות את זה .למה? אתה יכול לקרא כאן:
    http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/10/blog-post_29.html

    ערן

    השבמחק
  10. הכתבה קצת פשטנית ומטעה. עיקר הטענות הם כלפי חלוקת המשאבים הקלוקלת ולא להגדלת התקציב.

    בנוסף לא הבנתי את ההקשר של "הדפסת כסף" יש מאין. הרי הממשלה איננה יכולה להדפיס כסף כחלק מחוק בנק ישראל, אז למה הכותב מציין את זה כאלטרנטיבה?

    השבמחק
  11. שכשאתה מנהל מדיניות לא אחראית אף אחד לא ילווה לך ואז אתה חייב לנהל מדיניות מבוקרת כדי לדאוג שתמיד ילוו לך
    ROFL
    -George Papandreou

    השבמחק
  12. הכתבה התייחסה להגדלת התקציב (חוב) רעיון שדוגלים בו גם חלק ממובילי המחאה, פרופסורים כמו אביה ספיבק שבעברו היה המשנה לנגיד בנק ישראל, ופוליטיקאים מרכזיים. לפיכך הגדלת התקציב היא טענה שרירה וקיימת שיש להתייחס אליה.

    לגבי שינוי חלוקת המשאבים, ערן כבר התייחס ואמר שלדעתנו אין זו הבעיה העיקרית. המחיר שאנחנו משלמים על שיטה כלכלית קלוקלת מגמד את בעיות חלוקת התקציב. רק תשלומי הריבית של הממשלה הם למעלה מ-30 מיליארד ש"ח בשנה. 30 מיליארד ש"ח שלא צריך לשלם אם הממשלה מדפיסה את הכסף לשימושה ללא חוב.

    חוק בנק ישראל הוא חלק מהבעיה. לאזרחים אין שום אינטרס לתמוך בכזה חוק מוזר. אין שום סיבה שהממשלה תלווה את הכסף מבנק ישראל ולא תדפיס אותו בעצמה (ללא חוב) לכיסוי הוצאותיה. אברהם לינקולן נשיא ארה"ב לשעבר פעל כך, הוא הדפיס את הדולר ללא חוב והשתמש בו לכיסוי הוצאות המלחמה. אבל הוא נרצח לאחר מכן, והקיץ הקץ על הגרינבאק.

    יצירת הכסף מחוב זו רעה חולה שמשותפת לכל העולם. כך מורידים אומות על ברכיהם, היום זה יוון מחר זה ישראל.

    אין סיבה שמרצוננו החופשי נשתף פעולה עם מערכת מעוותת ורקובה.

    ע'

    השבמחק
  13. לע' תודה על התגובה.

    לתשומת ליבך, צרפת סרטון של ספיבק שמעלה טענות לוגיות שעליהן לא התייחסת.
    (רוב הטיעונים של ספיבק הם הגיוניים כגון 'גידול המשק' לעומת ה'גידול בהוצאה הציבורית').

    בנוסף, נקודה 1 שהעלית איננה קשורה לנושא המאמר
    נקודות 2-4 כן מתייחסות לנושא המאמר (השלכות של גידול החוב תחת השיטה הקיימת).

    המאמר (ובעיקר התגובה) מערבבים שני נושאים שונים הראשון הוא השפעת הגדלת החוב תחת השיטה הקיימת השני הוא שיטה כלכלית לא חוב.

    יוני

    השבמחק
  14. שלום יוני,

    לגבי ספיבק, אקדים ואומר שאני מעריך את האיש, ואני חושב שהוא חשף פגמים במערכת הפיננסית הקיימת. לדוגמא הוא הצביע על חוסר התוחלת שבהעברת כספי הפנסיה מאג"ח מיועדות לשוק החופשי.

    נקודה 1 מתייחסת להתעלמות של הפרופסורים (כולל ספיבק) משיטת יצירת הכסף, וחוסר דיון מוחלט בנושא. בכך לעניות דעתי הם שוגים ומתעלמים מאחד מהגורמים הכי משמעותיים בכלכלה המודרנית. ההתעלמות הזו מתקשרת לחוב של המדינה, חוב שבמידה רבה נובע מהשיטה המעוותת ליצירת כסף היום.

    בתיאוריה שספיבק מציע בסרטון - שההוצאה תגדל ביחס לגידול במשק, ספיבק מסתכל על החוב במדינות אחרות וטוען ששלנו נמוך ולכן אנחנו יכולים להוציא יותר (קראתי את זה באת שלו ושל פרופ' יונה). אני טוען שכל עוד יש לנו חוב, אם אנחנו מגדילים את ההוצאה אנחנו עושים זאת על חשבון העתיד שלנו. הטיעון שמדינות לוקחות חוב כדי לצמוח ובעתיד מחזירות אותו בעזרת צמיחה בדר"כ לא תופס, החוב תמיד קיים בכל הממשלות. מה גם שאני נגד הצמיחה הזו שמועילה אולי לשכיבה דקיקה של מולטי - מיליונרים (ראה המאמר קודם).

    אני מסכים שניתן לחלק את המאמר לשני מאמרים. אולי זה גם היה עדיף.

    בכל אופן אני חושב שערן ישמח לארח מאמרים בתחום, כך שאם יש לך עוד רעיונות, אתה מוזמן לשלוח לו.

    ע'

    השבמחק
  15. לפני יומיים הייתי בפגישה עם אחד מנציגי יונה-ספיבק במאהל קרית שמונה.
    אני חולק בגדול את אותה גישה איתך בדיוק, כלכלה מקיימת היא הנחת הבסיס שלי כמו שלך.
    הצגתי לו שאלות דומות לשלך לגבי עניין כיסוי החוב.
    הוא ענה לי:
    הרעיון של הגדלת התקציב הוא על מנת ליצור הון אנושי, השקעה באנשים וכוח העבודה, כך שישראל תתקדם מעלה בתחרות שוק העבודה הבינ"ל.
    נחזור רגע לדוגמאת המשכנתא:
    אם אנחנו משקיעים כסף בבני הבית על מנת שכל אחד מהם יקבל קידום מקצועי וירוויח יותר במשכורתו, אז אמנם נקלע לגירעון מוגדל בצורה זמנית, אך לאחר תום ההשתלמות שלהם, יהיה לנו קל יותר לכסות את החוב.

    יש בזה הגיון, אך אני מצאתי שני חורים עיקריים:
    א. צמיחת השוק מתווה עליה גודל בתחרות הבינ"ל, כך שהמצב הוא שלמרות שישראל יכולה לעלות בדרג ההון האנושי, עוד כמה שנים המצב יחריף שוב וזאת בגלל שטבעו של החוב הוא לתתפוח בתאוצה. ועל כן גם התחרות עולה בתאוצה עד שניאלץ לעבוד 24 שעות ביממה.

    ב. מטבע החוב יוצא מצב שלחלק מהאנשים יש שפע ולחלק מהאנשים אין מספיק. זה נכון ברמה הלאומית וזה נכון ברמה העולמית, טבע החוב התופח בתאוצה יוצר מצב של הגדלת הפערים, תוך צמצום המעמד העליון והרחבת המעמד התחתון והחמרת מצבו. כלומר שכל עליה בדרג שוק ההון האנושי בישראל, בא על חשבונם של ארצות עולם שלישי. וגם אז לא פתרנו כלום ברמה הגלובאלית.

    כששאלתי את אותו מומחה: תגיד, גידול בשוק ההון הישראלי לא יבוא על חשבון איזה אפריקאי?

    אז הוא ענה לי - כן, אבל את זה נפתור אח"כ

    לכן אין ברירה אלא לעבור לכלכלה מקיימת

    השבמחק
  16. שלום איתי,
    יש עוד כמה חורים:
    1) אם נלך לפי הלוגיקה של ספיבק, היום היינו צריכים להחזיר את כל החובות ולהנות מהלוואות העבר, משום שבעבר הלוונו כהוגן, והמדינה כבר לא כל כך צעירה.
    אז איפה עובר הגבול? מתי ספיבק יגיד די עכשיו מחזירים את החובות?
    2) מי תוקע לידינו שהצמיחה תיהיה גדולה יותר מהריבית על ההלוואה? יתכן שנצמח בעזרת כספי ההלוואה אבל הריבית תצמח יותר, כך שהחוב רק ילך ויתפח עד שנפשוט רגל.

    חוץ מזה כל הדיון הזה מאולץ במערכת עקומה מראש. מערכת שבה סכום כל החובות והפקדונות הוא אפס, משום שכסף נוצר מחוב. כך שבמערכת הזו אם הממשלה תמצא בזכות (בחשבון הבנק שלה) האזרחים יהיו במינוס, ואם האזרחים יהיו בפלוס, המדינה תיהיה בחוב. מערכת שבסיכום הכולל משאירה אותנו על אפס.

    ממערכת זו ספיבק מתעלם וזו הטענה העיקרית שלי כלפיו.

    תודה על התגובה.

    הייתי שמח לשוחח עם ספיבק אישית, אולי אפשר להביא אותו להכיר בפומבי בחוליי המערכת הזו.

    ע'.

    השבמחק
  17. ע' יקר.. הלוואי והיית צודק בעניין סכום הפקדונות השווה לאפס.
    אם הוא היה שווה לאפס מצבנו היה טוב..
    הבעיה היא שבגלל הריבית, הוא שווה למינוס
    וככל שיש יותר הלוואות, יש יותר ריבית, המינוס גדל.
    מכיוון שאין מאיפה להחזיר את הכסף... לוקחים עוד הלוואות עם עוד ריבית אז המינוס גדל עוד יותר.
    מערכת כלכלית שבה כל הכסף מסתכם באפס היא מערכת בריאה... :)

    השבמחק
  18. טעיתי! תודה על התיקון איתי. המאזן הוא שלילי. סכום הכסף והחובות הוא שלילי בגלל הריבית. למעשה זה הגורם העיקרי להדפסת הכסף.

    לעומת זאת במערכת בה המדינה מדפיסה את הכסף ללא חוב, המאזן יכול להיות חיובי, משום שההתחלה חיובית - הכסף המודפס ללא חוב. אם מלווים אותו ללא ריבית, תמיד המאזן יהיה חיובי. הריבית (נשך) היא גורם שלילי מעיקרו כמו שרש"י אמר:"ריבית, שהוא כנשיכת נחש שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה".
    לא הייתי הולך כל כך רחוק כמו התורה - לאסור ריבית על אנשים פרטיים, אבל בטח ובטח יש לאסור לייצר 90% מהכסף תוך לקיחת ריבית ע"י הבנקים ולשעבד את האנשים באופן זה.
    יש לאסור לקיחת ריבית ע"י תאגידים. צעד כזה יפרק את את הפירמידה הטפילית שקמה על ראשנו - בנקים, קרנות פנסיה, קופות גמל, בתי השקעות, כולם כולם גופים טפיליים שלא מיצרים אפילו גרגר חיטה יחיד.

    השבמחק