שמעתי את הראיון עם איילה חסון ולפי התשובות של עמית, הנינוחות, הלא מאשימות, המפוקחות ולמרות כל הכאב הרגועות והשלוות אני מבינה ששניכם זכיתם לחינוך טוב שכל אב ואם בישראל מייחלים אליו.
אני מתפללת לקב"ה שיתן לעמית ולכל המשפחה את תעצומות הנפש להתמודד עם האובדן ולהיות כסלע יצוק מול ילדיו.
לא ראיתי את הסרט (סמרטפון) ואולי זה מוקדם מדי אבל לגבי המסר "לנהגים" אני חושב שכמו שהבחוג הזה מטיף בתחום הכלכלה כך גם בתחום התחבורה השיטה היא שאשמה. גם האדם הזהיר ביותר עשוי להיות מוסח דעת לרגע. אי אפשר, גם במיונים הכי קפדניים , לחזות מי יהיה חסר אחריות ברגע מסויים. כן, הנהגים צריכים להיזהר כי כיום השיטה עדיין דפוקה. אבל בעתיד המכוניות יהיו ממוחשבות לגמרי, יסעו לפי הוראות הנהג בלי שהנהג ישלוט באוטו והגורם האנושי לא יהיה קיים כלל. זהו הפיתרון היחיד ועד אז : להשתמש כמה שיותר בתחבורה הציבורית
עידו היקר.מסכים אתך בהחלט שהשיטה אשמה אבל--הפתרון לא במיחשוב.הפתרון כבר קים.בתעופה יש פי אלף פחות תאונות מבתחבורה הקרקעית.שאלת עצמך מדוע? שאלה רטורית .בתעופה כששני מוסים מתקרבים למרחק של 100 מטרים זה מזה זה נחשב לכמעט ונפגע.מקרקעים אותם.עושים תחקיר בודקים כאילו היתה תאונה.לכל מטס יש נתיב נפרד מובדל בגובה בעשרות או מאות מטרים מתנועה נגדית...וברכב? מסיבות "כלכליות" שתי מכוניות שנעות זו מול זו יכולות לעבור במהירות של 240 קמש,120+120 זו מול זו במרחק של 10 סמ וזה נחשב בסדר...אין ביכולת החושים הרגילים לשלנו להגיב במהירות כזו שהיא מהירות של מטוס קל
הפתרון הוא בהפרדת נתיבים.זה לא כל כך יקר אפילו .מספיק לבנות קירות מפרידים אפילו בכבישים הקימים ולהשתמש בשוליים בתור הרחבות.וכמו כן לגדר את הכבישים כך שהולכי רגל לא יוכלו להכנס למסלולי רכב.כמו שעושים לרכבת...המכונית היא כלי רצח וצריכה להיות מגודרת ומוגבלת כמו כל כלי מסוכן.
שמעתי מאחד ברשת שמטיף לעולם לא להיכנס למכונית אחת כל בני המשפחה, אפי' לא בתחבורה ציבורית, ואני חושב שזה נכון. יעקב אבינו חילק את משפחתו לשני מחנות בעת צרה. כך צריך כל אדם לנהוג שהוא יוצא לדרכים עם משפחתו. אני יודע שזה קשה אבל זה חכם יותר: שלא נדע יותר צער, כל בית ישראל בפרט וכל בני אנוש בכלל.
ערן ועמית היקרים,
השבמחקשמעתי את הראיון עם איילה חסון ולפי התשובות של עמית, הנינוחות, הלא מאשימות, המפוקחות ולמרות כל הכאב הרגועות והשלוות אני מבינה ששניכם זכיתם לחינוך טוב שכל אב ואם בישראל מייחלים אליו.
אני מתפללת לקב"ה שיתן לעמית ולכל המשפחה את תעצומות הנפש להתמודד עם האובדן ולהיות כסלע יצוק מול ילדיו.
שנשמע בשורות טובות,
רחל.
כואב הלב, דמעות למשמע הזוועה הזו, חיבוק חם מירושלים.
השבמחקלא ראיתי את הסרט (סמרטפון) ואולי זה מוקדם מדי אבל לגבי המסר "לנהגים" אני חושב שכמו שהבחוג הזה מטיף בתחום הכלכלה כך גם בתחום התחבורה השיטה היא שאשמה.
השבמחקגם האדם הזהיר ביותר עשוי להיות מוסח דעת לרגע. אי אפשר, גם במיונים הכי קפדניים , לחזות מי יהיה חסר אחריות ברגע מסויים. כן, הנהגים צריכים להיזהר כי כיום השיטה עדיין דפוקה. אבל בעתיד המכוניות יהיו ממוחשבות לגמרי, יסעו לפי הוראות הנהג בלי שהנהג ישלוט באוטו והגורם האנושי לא יהיה קיים כלל. זהו הפיתרון היחיד ועד אז : להשתמש כמה שיותר בתחבורה הציבורית
עצה קטנה עדו:
מחקקודם תשמע את המסר ואחרי זה תגיב. עמית דיבר בכלל על החשיבות בלהחגר בחגורות בטיחות שהצילו את כל ילדיו ואותו.
טפשים,תמשיכו לחשוב שזו תאונה...
מחקעם ישראל העם הכי טיפש בהסטוריה
עידו היקר.מסכים אתך בהחלט שהשיטה אשמה אבל--הפתרון לא במיחשוב.הפתרון כבר קים.בתעופה יש פי אלף פחות תאונות מבתחבורה הקרקעית.שאלת עצמך מדוע? שאלה רטורית .בתעופה כששני מוסים מתקרבים למרחק של 100 מטרים זה מזה זה נחשב לכמעט ונפגע.מקרקעים אותם.עושים תחקיר בודקים כאילו היתה תאונה.לכל מטס יש נתיב נפרד מובדל בגובה בעשרות או מאות מטרים מתנועה נגדית...וברכב? מסיבות "כלכליות" שתי מכוניות שנעות זו מול זו יכולות לעבור במהירות של 240 קמש,120+120 זו מול זו במרחק של 10 סמ וזה נחשב בסדר...אין ביכולת החושים הרגילים לשלנו להגיב במהירות כזו שהיא מהירות של מטוס קל
מחקהפתרון הוא בהפרדת נתיבים.זה לא כל כך יקר אפילו .מספיק לבנות קירות מפרידים אפילו בכבישים הקימים ולהשתמש בשוליים בתור הרחבות.וכמו כן לגדר את הכבישים כך שהולכי רגל לא יוכלו להכנס למסלולי רכב.כמו שעושים לרכבת...המכונית היא כלי רצח וצריכה להיות מגודרת ומוגבלת כמו כל כלי מסוכן.
מחקששמעתי את השם "עמית הילדסהיים" ברדיו נזכרתי בשם של "ערן הילדסהיים" אני כל הזמן קורא כתבות שלו פה באתר, ולא ידעתי עם זה קשור - כנראה שכן.
השבמחקמשתתף בצערך על אובדן אשתך, אני לא יכול לדמיין אפילו. שמרו על עצמכם ומקווה לשלום ובריאות ילדיך.
שמעתי מאחד ברשת שמטיף לעולם לא להיכנס למכונית אחת כל בני המשפחה, אפי' לא בתחבורה ציבורית, ואני חושב שזה נכון. יעקב אבינו חילק את משפחתו לשני מחנות בעת צרה. כך צריך כל אדם לנהוג שהוא יוצא לדרכים עם משפחתו.
השבמחקאני יודע שזה קשה אבל זה חכם יותר:
שלא נדע יותר צער, כל בית ישראל בפרט וכל בני אנוש בכלל.