יום שלישי, 29 ביולי 2014

יוצרי הבועות הפיננסיות הם גם אלה שמנסים לפתור את הבעיות שמגיעות עם קריסתן

מאת: משה שלום

מדיניות הריבית הנמוכה בעולם מהווה פוטנציאל אדיר להתפתחות בועות פיננסיות בכל מקום בה היא קיימת. מדוע לפיכך נגידי הבנקים לא יוצאים נגדה?

בעדותה האחרונה לפני בית הנבחרים, ג"נט יילן ,ראשת הפדרל רזרב, העבירה מסר חדשני למדיי:
"...אנו מודעים לעובדה שמדיניות ההקלה הארוכה הננקטת יכולה להביא לעיוותים בתמחור של נכסים פיננסיים..."
או במילים פחות מכובסות: אנו מודעים ליכולת התפתחות בועות בכל מקום שמדיניות ריבית האפס (וההרחבה הכמותית עצמה) רלוונטית.
כאן נכנסת שוב השאלה הקבועה: אם הם יודעים עליהן, למה הם לא מתנגדים ועוצרים אותן? כסטייה רגעית מן הנושא של המאמר, כמה נתונים חדשים מבהילים על החוב של המדינות החשובות ביותר בכלכלה העולמית וזאת מן הקל אל הכבד:
יחס החוב(כללי)-תוצר בסין הגיע ל-250%, בארה"ב ל-260%, בבריטניה ל-277% וביפן ל-415%. נתונים אלו מהווים, בעצם, את התשובה לשאלה הקודמת: יכולתן של המדינות לרסן בועות קטן לאפס עקב מצבן עצמן.


הציבור מרוכז בעיקר בשוקי המניות כי הם השווקים התקשורתיים יותר. הם נותנים המון סיבות לניתוח וספקולציה על התפתחות חברה ספציפית, סקטור ספציפי ואפילו סיפורים עסיסיים על מלחמות בין מהמרים גדולים הלוקחים צדדים הפוכים של המתרס לגבי נכס מסוים.

הזירה הקובעת הרבה יותר היא שקטה תקשורתית. זו הזירה המשלבת את המטבעות עם אגרות החוב הממשלתיות. היקף החובות שתיארתי לעיל מדגימים את ה"אוברדראפט" של המדינות בזירות האלו. שוקי המניות פשוט חסרי חשיבות לגביהן.
ומה שממש לא חסר לקובעי המדיניות המוניטארית ולפוליטיקאים זה משבר פיננסי חדש. אם הפד או כל גוף רגולטורי אחר היה עושה משהו הדומה לריסון כשלהוא של שוק המניות, יש לשער שחלק מן התוצאות הלא מכוונות היו מגיעות לשוקי הכספים הגדולים, דהיינו לאלו הקובעים את ריבית המימון של האשראי המדינתי ושל החברות הבינלאומיות הגדולות.
החשיפה האדירה של כל המערכת לחובות מול עלייה בלתי מרוסנת של ריביות היא תסריט אימים שכל מי שיכול למנוע אותו יעשה זאת כולל על ידי התעלמות מבועות מתפתחות. כמו שאמר בנקאי בכיר לא מזמן:
" מאז 2008, עברנו ממצב של מחשבה לרסן בועות, למחשבה איך לטפל בקריסתן כאשר זה קורה. אף אחד לא מוכן להיות דוקר הבלון".
וכך, על אדי מחזורים קטנים ובהעדר אלטרנטיבה הגיונית להשקעה, אנו רואים את שוק המניות הגלובלי ממשיך לעלות ללא התייחסות כלל לנתוני המקרו סביבם. כמו שציינתי בעבר, המגמה העולה הממושכת היא ברכה לסוחרי המגמה, אבל ככול שזה נמשך בזמן, ככל שזווית העלייה נהיית חדה, ככל שהסטיות מול זרימת ההון מקצינה וככול שהכלכלה האמיתית תמשיך להראות נתונים פחות ופחות טובים, עלינו להכין את עצמנו לשינוי שיבוא.

והוא יבוא, למרות שכרגע אין שום דבר כלכלי או גיאו-פוליטי שמצליח לעקם ולו במקצת את האופטימיות של הסוחרים. ועד מתי המדינות יוכלו להרחיב את החוב-תוצר שלהן? גם כאן, התשובה אינה ידועה לאף אחד. גם לא לאלו המעמיקים את החוב. יש לזכור שסתיו 2008 (שיא המשבר דאז) החל באוקטובר 2007...


 הכותב הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

יום ראשון, 27 ביולי 2014

"הסיבה לכלכלה המדשדשת בעולם היא העדר מלחמות גדולות"

מאת: אסנת נאות

במאמר שפורסם לאחרונה בניו יורק טיימס טוען טיילר קוואן, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת מייסון ובעל אחד הבלוגים הכלכליים הפופולרים בעולם, שהכלכלה שאנו חיים בה היא בכלל כלכלה מבוססת מלחמה. הוא מאשים את העדר המלחמות הגדולות בעולם בצמיחה הכלכלית המדשדשת ומתעקש שלאנושות נותרו שתי אפשרויות: או קפאון כלכלי ושלום או שגשוג ומלחמה. על אפשרות שלישית של שינוי החשיבה והשיטה הכלכלית הוא דווקא לא מדבר.

כך מכרו חכ"ים את עקרונותיהם כדי לאשר חוק מפוקפק

מאת: ערן הילדסהיים

חוק הותמ"ל שאושר בשבוע שעבר הוא דוגמא נהדרת לדרך שמאפשרת להפוך בתוך זמן קצר חברי כנסת בעלי עקרונות לעושי דברם של כוחות אינטרסנטים. דרך שמצליחה למחוק אצל אותם חברי הכנסת כל שבב של אידאולוגיה או עקרון בדרך לאישור חוקים שהם בניגוד לדעתם.

יום חמישי, 24 ביולי 2014

צפו כיצד ממשלות ישראל דחו בעשור הקודם פתרונות לאיתור מנהרות בגלל כסף

מאת: ערן הילדסהיים

ללא ספק אחד הנושאים החמים שיעמדו על סדר היום עם תום הלחימה ושובם של החיילים אל שטח ישראל יהיה המנהרות. לפניכם תחקיר מבט שני משנת 2006 שמראה שכבר אז היו לממשלות ישראל פתרונות מוכחים לאיתור מנהרות אבל הם מעולם לא יושמו. הסיבה המרכזית לכך היא כמו תמיד כסף וגם לא מעט יהירות ואטימות.

יום רביעי, 23 ביולי 2014

צפו מי היו המרוויחים הגדולים מסבבי הלחימה הקודמים בישראל- הפעם זה יהיה שונה?

מאת: ערן הילדסהיים

בסבבי הלחימה האחרונים של ישראל היה צד אחד ,שללא קשר לתוצאות הלחימה, הגדיל פעם אחרי פעם בצורה משמעותית את רוחיו אחרי כל סבב. שימו לב לגרף המעניין הבא שמציין את היקף היצוא (חוזים שנחתמו) של חברות הנשק בישראל במיליארדי דולרים (בין 1999 ל2012*) ומציג קורלציה בין סבבי הלחימה להיקף המכירות.

יום שלישי, 22 ביולי 2014

שפל בניצול כוח העבודה בארה"ב -מדוע זה צריך לעניין אותנו?

מאת: משה שלום

נושא המאמר יכול להיראות קצת מרוחק ומנותק מכל מה שאנו צריכים לשים לב אליו. אבל עבור גולדמן סאקס הוא בהחלט מהווה קנה מידה מספיק לציון ולתשומת לב. מדובר ביעילות ניצול כוח העבודה (Productivity) ובמיוחד בזה שבמשק האמריקאי.

יום ראשון, 20 ביולי 2014

בצל הלחימה הממשלה תחליט היום לחזק את שליטת הבנקים על האזרחים

מאת: ערן הילדסהיים

בצל המלחמה המתנהלת בשטח עזה, בזמן שתשומת לבכם נתונה לשלום החיילים ולשאלה מתי תבוא האזעקה הבאה, אמורה להתכנס היום הממשלה לישיבה בה תאשר את המלצות הועדה לצמצום השימוש במזומן. בכך לכאורה מנצלת הממשלה את המלחמה כדי להמנע מדיון ציבורי בנושא שנוי במחלוקת ועקרוני שהולך לצמצם את מעט החופש המוניטרי שעוד נותר לנו.מיותר לציין ,שבמעלימי המס הגדולים באמת, הממשלה החליטה דווקא לא לגעת.

יום חמישי, 17 ביולי 2014

כשהתותחים רועמים -בכנסת עושים מה שבא להם

מאת: ערן הילדסהיים

מאישור חוק שאף ח"כ לא ידע להסביר במה הוא יועיל לציבור (אך ברור לכולם שהטיקונים ירויחו ממנו), דרך הצעת חוק שתגרום לסימון התינוקות שלנו במאגר גנטי ועד תספורת ענק של מיליארדי שקלים שאושרה על ידי שלושה חברים בלבד. אלה רק חלק מהארועים שהתרחשו בכנסת בזמן שאתם הייתם עסוקים במבצע "צוק איתן". 

יום רביעי, 16 ביולי 2014

5 מיתוסים על כלכלת עזה וקשריה עם ישראל

מאת: ערן הילדסהיים

האם באמת ישראל התנתקה מעזה? האם ייבוש עזה מסחורות וחשמל ישרת את האינטרס הלאומי? מי מרויח מהעברת הסחורות לרצועה ומי באמת מממן את החמאס? לפניכם חמישה מיתוסים על הקשרים הכלכליים חברתיים בין ישראל לחמאס.

יום שני, 14 ביולי 2014

שלבקת עושקת

מאת: ערן הילדסהיים

בטרם החלה המערכה נגד החמאס ,נראה כי האויב מספר אחד שלנו שהגיח לעולם משום מקום הוא השלבקת חוגרת. חברת התרופות MSD החלה בתהליך משולב שבו מצד אחד פתחה בקמפיין הפחדת הציבור נגד המחלה דרך מסע פרסום אגרסיבי בפריים טיים. מדובר בפרסום שבו לא מוזכר החיסון שמשווקת החברה אלא הפנית הציבור לרופא כדי לקבל "עצה" מה לעשות. במקביל שלחה חברת התרופות מייל לרופאים שבו היא מכינה אותם לגל המבוהל של קליינטים שיגיע אליהם בעקבות הקמפיין ומשם הכוונה שישלחו אותם להתחסן בחיסון , שלא נמצא בסל התרופות.

יום שישי, 11 ביולי 2014

מדוע הצעת החוק לתשלום ריבית על הפלוס עשויה להגדיל את אי השוויון?

מאת: זיו אליישיב

ניצן הורוביץ ומירי רגב רוצים לחייב את הבנקים לשלם ללקוחות  ריבית על יתרת הזכות, אך עיון בין השורות מעלה שיש בהצעה יותר נזק מתועלת חברתית ושמטרותיה – בעיקר פופוליסטיות

יום חמישי, 10 ביולי 2014

דעה אחרת: 4 עובדות שלא מספרים לכם על מערכת כיפת ברזל

מאת: ערן הילדסהיים

מערכת כיפת ברזל, הגאווה הלאומית שלנו, היא מערכת שכלל אינה יעילה - כך לפחות טוענים מספר מומחים מהמובילים בעולם ובארץ בנושא. לפניכם 4 תובנות וסטטיסטיקות מטלטלות שמציגות דעה אחרת לגבי המערכת שזוכה לאינספור שבחים. וגם טיפ קטן מהמומחים: כך תגלו האם מדובר בירוט אמיתי של רקטות או שמא תגלו שהייתם עדים לבלוף.

יום שלישי, 8 ביולי 2014

טוב זה רע: בנק ישראל חושש שהמחירים נמוכים מידי אך "שבע רצון" מכך שבקרוב יעלו שוב כמו בשנים האחרונות

מאת: ערן הילדסהיים

בדו"ח שפרסם בנק ישראל אתמול הוא מזהיר שהמחירים בארץ נמוכים מידי אבל מיד מרגיע ומביע "שביעות רצון" מכך שבטווח הארוך הם יחזרו לעלות כמו "בימים הטובים ההם" כשיצאנו לרחובות.  לפניכם כל מה שאתם צריכים לדעת על הדו"ח שבממשלה יעדיפו שלא תבינו מה כתוב בו.

יום ראשון, 6 ביולי 2014

הממסד נגד הכלכלה החדשה

מאת: איל צאום

שר התחבורה ישראל כץ החליט לצאת בחודש שעבר נגד אובר ,אפליקציה להזמנת מוניות מהסמארטפון שאמורה להכנס בקרוב לשוק הישראלי. "לא נאפשר פגיעה בענף המוניות" -הצהיר כץ. כץ הוא רק איש ממסד אחד מבין רבים בעולם שנלחמים באפליקציות המהפכניות האלה. במקום לתעל ולנצל את הטכנולוגיה לטובת האזרח ,כלכלנים ופוליטיקאים בכל העולם מרגישים מאוימים ממנה. כל עוד הם ימשיכו להסתכל על החיים דרך כללי המערכת הכלכלית הקיימת שהומצאה לפני 200 שנה (עוד בטרם הומצא  החשמל) מבלי לנסות להחליפה, בהחלט החשש שלהם אמיתי. כך נראה הנסיון הנואש של הממסד להלחם בכלכלה החדשה.

היום בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית: הנדסה גנטית של צמחים וכניסתה של מונסנטו לישראל



הנדסה גנטית של מוצרי מזון פרצה לדיון הציבורי במלוא עוצמתה פה בישראל במהלך החודשים האחרונים.מי שהצית את הדיון היה המדען הראשי שהחליט לחתום בחודש האחרון על הסכם שיתוף פעולה מול חברת מונסנטו ,תאגיד בינלאומי ענק ששולט בתחום הזרעים המהונדסים גנטית בעולם. במקביל ב21 ליולי תתקיים בכנסת שדולה סביבתית חברתית סביב השאלה האם יש לחייב בישראל סימון מוצרים מהונדסים גנטית או לא.
שניים מהדוברים באותה התכנסות בכנסת פרופ אבי לוי ממכון ויצמן וד"ר יונתן אייקנבאום מטעם ארגון גרינפיס ינסו לשכנע אותנו היום כל אחד בדעותיו למה כדאי לנו להתנגד או לתמוך בתעשיית הצמחים שהונדסו גנטית.

בחלק השני של התוכנית נדבר עם מי שעומד בראש הקבוצה שמתנגדת להסכם בין מונסנטו למדען הראשי. ננסה להבין מה גרם לכל כך הרבה אנשים לצאת נגד ההסכם הזה שהוא אחד מבין 37 שכבר נחתמו בין תאגידים גדולים למדען הראשי.

הכלכלה האמיתית היום בין 12:00 ל13:00 ברשת א' של קול ישראל

יום שישי, 4 ביולי 2014

יוזמה אזרחית חדשה מאיימת לחשוף את הקשרים האפלים של חברי הכנסת

מאת: ערן הילדסהיים

אם חברי הכנסת שומרים על עצמם מפנינו הגיע הזמן שאנחנו נחשוף אותם כמו שהם.יוזמה אזרחית חדשה מאיימת לחשוך את כל הקשרים הנסתרים והאפלים של החכ"ים תוך שימוש באנשי מקצוע ומומחים מתחום החקירה והמעקב. היוזמה כולה מבוססת על טהרת מימון ההמונים .

יום חמישי, 3 ביולי 2014

תרמית חוק השוויון בנטל נחשפת -מספר החרדים המתגייסים ירד בחצי מאז אישור החוק

מאת: ערן הילדסהיים

בשקט בשקט בין הסערות הביטחוניות שעוברות עלינו,הנה נתון שפורסם אתמול וכמעט אף אחד לא התיחס אליו כאילו היה זה נושא שולי שבשוליים. כאילו התקשורת לא חגגה את הנושא רק לפני מספר חודשים במשך ימים כולל שידורים מיוחדים במהלך היום שקיימה.

יום רביעי, 2 ביולי 2014

מהנדס מש' הבריאות האחראי להפלרה: "ההפלרה היא רעל שמכניסים לנו למים.מדובר בהונאה של הציבור!"

מאת: ערן הילדסהיים

בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית חשפו מהנדס משרד הבריאות שאחראי להפלרה ויו"ר עמותת 'איזון חוזר' את הונאת הפלרת המים של משרד הבריאות בשידור חי. האזנה לדבריהם אולי רומזת בקצת מדוע בועדת הבריאות בשבוע שעבר עשו הכל כדי לא לאפשר להם לדבר.