יום שני, 22 בספטמבר 2014

הפער החברתי האמיתי- העשירים מחזיקים בנכסים. העניים בחובות.

מאת: משה שלום

אחד מן הפרדוקסים של תקופתנו היא קיומו האינסופי של הכסף למי שיכול להשתמש בו, מול המועקה ההכנסתית של מי שאינו נמצא במעגל הזה. ברוב המקרים שבהם עולה נושא "הפער החברתי" בארץ ובעולם מדברים על פערי הכנסות, רמת חיים או אי צדק חברתי. כל אלו מצביעים על היכולת של חלק קטן מן האוכלוסייה לחנך טוב יותר את ילדיו או לקבל טיפול רפואי ברמה גבוהה יותר. כאיש פיננסי אני רוצה להוסיף עוד אספקט של אותו פער חברתי והוא יכולת יצירת בטחון כלכלי עתידי או גידול של ההון הקיים.

מה שברור הוא שהאמרה הידועה: "כסף מביא כסף" לא הייתה נכונה יותר מאשר בתקופה שבה אנו חיים. למעשה, ככל שהמשבר הכלכלי עמוק יותר בחברה מסוימת, התופעה הזו חמורה יותר.

לפניכם גרף, המראה את מה שאני מנסה לתאר במלים בצורה הכי ויזואלית שיש:

העשירים מחזיקים בנכסים. העניים בחובות.
ניתן לראות מייד את המגמה השלטת. ככל שאנו מתרחקים מן ה-1% העליון, אחוז הנכסים של אותו ציבור מתחלק יותר ויותר לכיוון חוב מול נכסים הוניים. ממצב של ה1% העליון שבו ההון קיים בעסק ובחסכון המגוון לכיוון של העשירונים האחרונים שבו רוב הנכס שלהם הוא הבית העיקרי המהווה למעשה את רזרבות ההון היחידה שנשארה. למי שיש בית כזה. כמו כן, העקומה האדומה מראה היטב את התפתחות היחס בין החוב להכנסה ועם מי הוא מיטיב.

הגרף הוא עוד כלי מחזק של תחושת הבטן שלנו לגבי המציאות. כאשר פערי "החיסכון" גדלים כפי שפערי "ההכנסות" גדלים נלקחת מן השכבות הנמוכות גם התקווה להצליח ולשרוד את הזמנים הקשים. זה כמובן מביא לחוסר השקט החברתי המלווה כמעט תמיד את מה שאנו מכנים משבר כלכלי.

בשבוע שעבר, ג"נט יילן, ראשת הפדרל רזרב האמריקאי, עברה עוד אבן דרך חסרת משמעות במסלול המוכר של הבנק המרכזי החשוב בעולם. אותן מילים אותה עמדה מתחסדת בדבר אפקטיביות הצעדים שנעשו עד כה עם דגש על הבעת תיקווה לגבי העתיד, כאשר מרכז תשומת הלב הייתה על רמז אפשרי להעלאת ריבית קרובה. כיאה למי שגדלה תחת צילו של אלן גרינספאן היא לא סיפקה גם הפעם את הסחורה הספציפית הזו.

וכך יש לנו עכשיו 15 מיליארד דולר לחודש של כסף חדש (!!) המיועד למי שיכול להשתמש בו ולא עבור מי שבאמת צריך אותו. לדעתי פער "יכולת ההטבה העצמי", שציינתי לעיל, הוא פער קשה יותר מאשר פער הכנסתי מיידי כי הוא מקבע את המצב עבור דורות קדימה.
האם יש סיכוי שנחזה בשינוי לטובה בעניין זה? לצערי זה נראה עדיין די ערטילאי כל עוד ה-1% הנהנה הוא שקובע את כללי המשחק.


משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

ארץ עשירה שתושביה עניים - מצבנו הכלכלי לא טוב כל כך, למעשה הוא גרוע

מאת: אמנון פורטוגלי 

בתחילת ספטמבר קיבלנו בהתרגשות את הודעת בנק ישראל שבישר לנו חגיגית שההכנסות של משקי הבית שלנו צמחו מעל למדד. אחרי שהתאוששנו מההפתעה המשמחת, החלטנו, אסתי סגל ואנוכי, לבדוק את משמעות הנתונים, ומסתבר שזו בהחלט שמחת עניים, תרתי משמע.

יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

האינפלציה הזוחלת- המס הגדול ביותר על האזרחים

מאת: אורי ירון

בנק ישראל לא עומד ביעד האינפלציה זעקו עיתוני הכלכלה אחרי פרסום מדד אוגוסט שהראה כי האינפלציה בישראל עומדת על 0%. למה בכלל צריכה להיות אינפלציה? מה המשמעות הדרמטית של אינפלציה על חיינו? מי ומתי החליטו על יעד האינפלציה בישראל ומדוע הפוליטיקאים והכלכלנים כל כך מצניעים את הדיון על העניין החשוב הזה? אורי ירון חוזר אחורה בהיסטוריה כדי לענות על שאלות שכמעט אף אחד לא מעז לגעת בהן.

יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

הבלוף מאחורי חוק מע"מ 0 (או למה כחלון לא יוריד את מחירי הנדלן)

מאת: ערן הילדסהיים

בכל פעם ששר בממשלה מתחיל ליישם תכנית אופרטיבית טובה יותר או טובה פחות להורדת מחירי הדיור קמה עליו האליטה הכלכלית השולטת ומאשימה אותו בפגיעה בכלכלה. חוק מעמ 0 אולי אינו חוק יעיל אבל הוא כזה שחושף היטב את העובדה שלא קיימת היום אף תכנית בת קיימא להורדת מחירי הדיור. 

יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

יוצאים לחופשה לשבוע


אחרי למעלה מ1000 מאמרים ותחקירים אנחנו יוצאים לקחת אויר וחוזרים בעוד שבוע עם כוחות חדשים , הרבה מאמרים ,תחקירים נוספים ותכניות רדיו חדשות.

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

הקרב על הקאנביס מתחמם: פייגלין מוכן להסיר חסינותו. שראל בודקת אם לתבוע אותו

תכנית הרדיו

שראל היא חברה פרטית בעלת קשרים שטיבם לא נחשף עד היום עם משרד הבריאות. משרד הבריאות מצידו מעניק לשראל באופן לא שקוף מענקים והטבות ענק כאילו היתה גוף ממשלתי. בראיון לתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית חשף ח"כ פייגלין חשד לשחיתות אדירה בין הגופים בפרשה שמעורבים בה הרבה כסף ושוק הקאנביס הרפואי. פייגלין אף הודיע כי יהיה מוכן להסיר את חסינותו כדי להתמודד עם טענותיו בבית המשפט.
מנכ"ל שראל ,אבי בוסקילה שעלה להגיב על דברי פייגלין, איים כי ישקול לתבוע אותו על טענותיו,אך כשעומת מולן ענה בעבור חלקן תשובות סותרות.  האזינו לדבריהם.

יום שני, 8 בספטמבר 2014

יוג'ין קנדל והטעויות

מאת: אמנון פורטוגלי

פרופ' יוג'ין קנדל ,ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה"מ, נחשב כלכלן תיאורטי אקדמי חשוב. אך הפעם הוא החליט לחרוג מתחומו ולשלוח מכתב לועדה המחוזית לתכנון רגע לפני החלטתה בנושא הפקת הנפט בחבל עדולם. מי שיקרא את המכתב לא יוכל שלא לחשוד בטביעת אצבעותיהם של כוחות ההון בתוכו.

יום ראשון, 7 בספטמבר 2014

האינפלציה כמוצא אחרון להחזר חובות

מאת משה שלום

המדינות המפותחות הן בעלות חוב שהיום כבר ברור לכולם שאין שום סיכוי שיצליחו להחזיר את ערכו הראלי. אז מה בכל זאת מונע מהם ,גם אם רק באופן זמני, לפשוט רגל?

יום חמישי, 4 בספטמבר 2014

הנדסה גנטית של צמחים: הישג אדיר או תהליך מסוכן לבריאותנו ?

תכנית הרדיו


האזינו לעימות מרתק בין מדען בכיר בגרינפיס לבין ראש מחלקה במכון ויצמן בקשר לשאלה האם הנדסה גנטית היא ברכה לאדם או בסה"כ נסיון של תאגידים להגדיל את הכנסותיהם על חשבון הבריאות שלנו? מתוך תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית ברשת א' בקול ישראל

יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

10 עובדות מטרידות לגבי מיזם הבנק החברתי בישראל

מאת: ערן הילדסהיים

אופק היא אגודה שיתופית שמובילה את הקמת הבנק החברתי בישראל. אגודה זו שרצה על הטיקט של ערכים חברתיים, דמוקרטיה ושקיפות סוחפת אחריה את אהדת הציבור שצמא כל כך לשינוי המיוחל בתחום הבנקאי. אבל מה קורה באמת בתוך האגודה הזו? האם אופק באמת פועלת על פי הערכים שהיא מדברת עליהם והאם בנק ישראל באמת מסייע לה ,כמו שהוא מציין מעל כל במה תקשורתית, להקמת הבנק? לפניכם תחקיר של הכלכלה האמיתית שחושף תמונה מטרידה במיוחד בכל מה שנקרא 'המיזם להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל'.

יום שני, 1 בספטמבר 2014

נתקענו בקיר

מאת: אורי ירון

האם הכלכלה שלנו הגיע לקצה גבול היכולת שלה?

יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

סכנה חמורה לאקוויפר המים המרכזי בישראל

מאת: אמנון פורטוגלי

השבוע תחליט הוועדה המחוזית בירושלים האם לאשר לחברת IEI  לבצע פיילוט שאמור לסלול עבורה את הדרך לבצע קידוחי נפט באזור שפלת יהודה. על פי גיאולוגים בכירים ומומחי המשרד להגנת הסביבה מדובר בקידוחים בעלי פוטנציאל להפוך לאחת מהקטסטרופות הסביבתיות הגדולות שידעה ישראל. זה כולל סיכון חמור לזיהום האקוויפר הגדול בישראל, יצירת בולענים ופיצוצים אדירים לא מבוקרים. 

יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

תגובת המשרד לבטחון הפנים לכתבה הבוקר


בעקבות הכתבה הבוקר  "המשרד לבטחון פנים הציג את חסרי הבית כ"פושעים" והדריך כיצד לסלקם מהרחוב", ביקשה ד"ר נאוה כהן אביגדור ,מנהלת שיווק והסברה באגף מצילה במשרד לביטחון הפנים, להגיב על הדברים והנה הם כאן:

המשרד לבטחון פנים הציג את חסרי הבית כ"פושעים" והדריך כיצד לסלקם מהרחוב

מאת: ערן הילדסהיים

במשרד לבטחון פנים כנראה הגיעו למסקנה שנגמרו להם כל הפושעים , אחרת לא ברור מדוע בחרו להכליל את מחוסרי הבית תחת ההגדרה של 'פשיעה' ולהדריך את הציבור בדרך יחודית לסלקם ,כפי שנחשפה פה באתר רק השבוע.

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

נפגש במבצע הבא...

בועת נדל"ן? עוני? יוקר מחיה? לא גומרים את החודש?

 איור: רועי פרידלר

יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

הריבית מתה - תחי הדפסת הכספים?

מאת: ערן הילדסהיים

בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל היסטורי של 0.25%. בנק ישראל חסר האונים ירה אתמול אולי את כדור הריבית האחרון שלו. אם לא תתרחש תפנית כלכלית דרמטית, כנראה שפלוג וחבריה יצטרכו במוקדם או במאוחר להשתמש בנשק האחרון ולהכריז על תכנית הדפסת כספים (הקלה כמותית) שלא ידענו כמוה מאז שנות ה80 . איזה פתרון פלוג דווקא לא תאמץ?

יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

ספסל כביטוי לברוטאליות חברתית

מאת: אדם רז

כשצועדים ברחובות תל-אביב אי-אפשר שלא להבחין בהם. הם עומדים בפינת הרחוב, בצדי הבניינים, לאורך שבילי האופניים. בפארק הירקון הם מפוזרים בהמוניהם. ספסלים. המתקן הטריוויאלי הזה הוא חלק בנאלי מהנוף של תל-אביב; ודווקא הבנליות הזו הופכת אותו לכל כך ברוטאלי.  הדבר החל לפני מספר שנים, אולם לאחרונה ניתן לצפות בכך יותר: במקומות שונים ברחבי עיר   הותקנו על הספסלים מעין מחיצה מתכתית פשוטה בצורת האות ר'. קיבעו אותה לספסל, בדיוק במחציתו, וכך היא מונעת מהמעוניין בכך (ויש להדגיש, המעוניין לרוב הוא חסר-בית) לשכב על הספסל, לנוח, לישון.

יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

פריצת סכר השקלים

מאת: משה שלום

יש הרבה מה לומר על ההנהגה הכלכלית הישראלית. במיוחד הנוכחית, שבראשה עומד אדם אשר קיבל את משרד האוצר שלא מרצונו, ואשר ידיעותיו הכלכליות היו עד מינויו מצומצמות, בלשון המעטה. ראש הממשלה הידוע בבקיאותו הכלכלית קצת עסוק בימים אלו בדברים אחרים, ולכן נותר לנו להסיט מבט על הגורם הבא, והוא בנק ישראל.