יום שני, 26 בינואר 2015

תעשיית השמדת המזון נחשפת: מועצת הצמחים אישרה העברות חשודות במאות אלפי ש"ח למימון השמדת ירקות

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל) 

מסמכים וביניהם חשבוניות ותכתובות חושפים את תעשיית הכספים מאחורי השמדת הירקות בישראל. על פי המסמכים, מועצת הצמחים אישרה פעם אחרי פעם העברת מאות אלפי ש"ח לצורך השמדת אלפי טון בטטות בניגוד לכאורה לאינטרס הכלכלי של החקלאים ולמרות שהחוק אוסר עליה לעשות זאת. הפרוטוקולים מעלים חשד לכאורה כי מי שדחף בתוך המועצה להשמדה ויצוא של הבטטות הוא אותו אדם שאמור להרוויח הון רב מהחלטות אלה, לפעמים אף תוך הטעייה לכאורה של המגדלים. את המחיר אנחנו משלמים בסופר.


מועצת הצמחים הוקמה בשנת 2004 מתוך כוונה טובה. כיום יש בישראל אלפי חקלאים קטנים יחסית והמועצה היא מקום המרכז ומקדם נושאים שהחקלאי הבודד מתקשה לטפל בהם בכוחות עצמו בלבד. מדובר בנושאים כמו תיאום וקישור מול ספקים וטיפול מהיר בתוצרת חקלאית שחיי המדף שלה קצרים. מתוקף החוק חקלאים מחויבים לשלם היטלים למועצה וכל מי שרוצה להיות חקלאי חייב להיות חבר במועצה ולשלם. ההיטלים האלה מגולמים במחיר הירק או הפרי שנמכר בסוף לצרכן. למרות ההשפעה הגדולה של המועצה על חיינו פעילותה אינה שקופה לציבור. מזה זמן רב נשמעת ביקורת קשה בקרב חקלאים כלפי האינטרסים שהמועצה מיצגת. כך למשל אמיתי גזית, עורך המגזין החקלאי "אופק ישראל", מצא כי רק בענף הפירות לבדו כ-3000 חקלאים החליטו למרוד ומסרבים לשלם היטלים למועצה. כנגד חלקם אף נפתחו הליכים משפטיים בגין הסירוב.

בראיון לתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית חשף גזית מכתב שנשלח ממועצת הצמחים בינואר 2015 ובו המלצה  למגדלי הבטטות להשמיד תוצרת בשיעור של עד 30% מהכמות המיועדת ליצוא (הערכה שמדובר בכ-1000 טונות). במסגרת המכתב מצוין עוד כי שולחן מגדלי הבטטות ,השייך למועצה, החליט לתמוך בחצי מיליון ש"ח בייצוא הבטטות.
מיותר לציין שהרחקת כמות כה גדולה של בטטות מהשוק המקומי, אם על ידי השמדה או אם על ידי ייצוא, תגרום להקטנת ההיצע ולמחירי הירק לעלות. אבל זה לא החלק הכי מרגיז בכל הסיפור הזה:

מבדיקת פרוטוקול הישיבה בה התקבלו ההחלטות [מצורף בהמשך], ניתן למצא בין ששת הנוכחים בה גם את החקלאי איציק כרמי שתועד כמי שדוחף לקבל את ההחלטה על סבסוד הייצוא. אלא שכאן יש חשד לכאורה לניגוד עניינים חמור. גזית חושף כי כרמי הוא במקרה גם מבעלי אחת החברות הבודדות בישראל שמייצאות בטטות לחו"ל. הוא זה שאמור לכאורה להרוויח מההחלטה, או אולי אף לשלשל לכיסו את כספי הסבסוד האלה שיוקצו מקופת כספי שאר החקלאים.

כרמי תירץ את העדפתו לייצא את הבטטות בכך ש"רמת המחירים מעידה על עודף תוצרת". בדיקתו של גזית אל מול מגדלי בטטות מגלה מציאות שונה. לדבריהם לא רק שבזמן קבלת ההחלטה לא היה עודף היצע בשוק, אלא גם שמבחינה כלכלית עונת החורף אינה משתלמת לייצוא בטטות. על פי הערכתם, אילו הבטטות היו משווקות בשוק המקומי הם היו מרוויחים יותר לעומת תוצאות ההחלטה לייצא או להשמיד אותן. הצרכנים מצידם היו נהנים במקביל ממחירים נמוכים יותר.

לצפיה ברזולוציה גבוהה לחצו כאן   



גזית חושף כי לא מדובר במקרה בודד. בדצמבר 2013 החליטה מועצת הצמחים להשמיד עודפי בטטות במשקל כולל של כ-1000 טון. לצורך מימון ההשמדה הוקצו חצי מיליון ש"ח. אלא שפה לא נגמרה הפארסה. לחקלאים התברר שהתוצרת שאמורה להיות מושמדת לא תופנה לצורך מזון לבהמות כפי שעושים בתהליך כזה, אלא תישלח לאותו איציק כרמי. גם הפעם דחף כרמי את המהלך. חשיפת התרמית גרמה לסיכול ההשמדה המתוכננת.

מועצת הצמחים בהחלטותיה האלו למעשה עוברת לכאורה על החוק שאוסר עליה להשמיד מזון ללא אישור מיוחד של משרד החקלאות. משרד החקלאות ומועצת הצמחים הכחישו כי השמידו בטטות אך גזית מגלה חשבונית שהונפקה ב-16/7/2012 [מצורפת למטה] ומעידה על תשלום בסך 32,400 שקלים שמועצת הצמחים שילמה לחקלאי בעבור "פינוי תפוחי אדמה".
בעקבות כך הודיע משרד החקלאות כי יבדוק את העניין.





במועצת הצמחים העדיפו לא להתייחס לטענות שהובאו בראיון ומסרו את התגובה הקצרה הבאה:
"החקלאים בסיוע המועצה מעניקים לכל אורך השנים האחרונות תוצרת וסחורה של ירקות ופירות לארגונים ועמותות נזקקות״.

מה שקורה בועידת דאבוס (לפעמים מקווים) שישאר בדאבוס

מאת: ערן הילדסהיים

ועידת דאבוס שמתכנסת בשוויץ בכל שנה כוללת בנקאים, כלכלנים, מנהיגים מובילים, מנהלי חברות ומובילי דעת קהל. מעניין לראות שוב ושוב את הכלכלנים הבכירים  נושאים שם דברים ברהיטות, בבטחון רב, עם המון כריזמה כאשר מסתבר בדיעבד שאין דבר או חצי דבר מאחורי מה שחלקם אומרים או חוזים. צפו בדוגמא מביכה של כלכלן ישראלי בכיר. זה אגב לא הדבר המביך היחידי שקורה שם.

יום ראשון, 25 בינואר 2015

כל מה שרציתם לדעת על הבחירות הגורליות היום ביוון - ראיון עם אריה מקל

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

ראיון עם אריה מקל ,מי שהיה שגריר ישראל ביוון בארבע השנים האחרונות, על הבחירות הגורליות ביוון ועל היום שאחרי.

אמת או תעמולה:האם מחירי הגז בישראל אינם מונופוליסטים?

מאת: אמנון פורטוגלי.

אחת הטענות של תאגידי הגז היא שאין בישראל בעיה של מחירי גז גבוהים למרות המונופול. האם מדובר בטענה שהמציאו משרדי יחסי ציבור נגד המתנגדים למונופול או עובדה. התשובה לפניכם.

יום חמישי, 22 בינואר 2015

בנק ישראל מודה: האזרחים יאלצו להקריב את עתידם למען יציבות הבנקים

מאת: ערן הילדסהיים.

 הרבה אנשים לא יאהבו את מה שנכתב בדו"ח על היציבות הפיננסית שפרסם אתמול בנק ישראל. הדו"ח מעמיד בסימן שאלה את יכולת הפוליטיקאים לממש את תוכניתם להורדת מחירי הדיור. הוא מטיל ספק באמינותם של כלכלנים הטוענים כי הפתרון לבעית הדיור היא הגדלת ההיצע ובעיקר משאיר דור שלם של אזרחים חסר אונים מול שיטה משעבדת שאותה מנהל הבנק המרכזי.

יום רביעי, 21 בינואר 2015

זה מה שאתם נושמים - צפו בענן זיהום אויר עצום מעל תל אביב אתמול

מאת: ערן הילדסהיים.

על פי דוח הOECD זיהום האויר גורם ל2500 מקרי מוות בשנה בישראל. מבקר המדינה פרסם השנה דוח חריף על חוסר המעש של המשרד להגנת הסביבה זה שנים בפיקוח על איכות האויר בישראל. את התוצאות של הטיפול הלקוי ניתן לראות בתמונות ווידאו מבהילות שצילמה אתמול העיתונאית אמילי עמרוסי מביתה בהתנחלות טלמון.

יום שלישי, 20 בינואר 2015

חברת החשמל שיעבדה נכסיה לבנק הפועלים כדי לממן את הורדת תעריף החשמל

מאת: ערן הילדסהיים.

כיצד חברת חשמל הנמצאת בחובות והפסדי עתק תוכל להתמודד עם ירידה חדה בהכנסותיה בעקבות החלטה להוריד את מחירי החשמל? הנה הסיפור האמיתי מאחורי הורדת תעריפי החשמל הצפויים בפברואר, שבממשלה נלחמים מי יקבל עליו יותר קרדיט.

יום שני, 19 בינואר 2015

"כל צמרת הממסד נמצאת בפרשת רשות המיסים; מבקר המדינה חוסם עדות נגד נתניהו"

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

חושף השחיתויות ברשות המיסים ,רפי רותם, לא חוסך בביקורת לאחר שקיבל צו הגנה ממבקר המדינה בשבוע שעבר. "מדובר בסוג של הישג מסוים" מודה רותם על קבלת צו ההגנה אבל לדעתו זה רחוק מלהספיק. הוא מספר איך עובדת במשרד המבקר קטעה עדות שלו ברגע שהזכיר את שמו של בנימין נתניהו ויצאה מהחדר. מאז המבקר מסרב לקבל ממנו עדויות. לטענתו ברגע שהפרשה הזו תפתח יצאו דברים מטורפים. "זה לא  הולילנד ולא ישראל ביתנו. כולם שופטים,פרקליטים,שרים, טיקונים ושוטרים -כל הממסד מעורב בזה" טוען רותם. האזינו לראיון.

יום ראשון, 18 בינואר 2015

השבוע ההיסטרי בכלכלה העולמית: חשש מ"ריצה אל הבנקים" ביוון וברוקרים קורסים ברחבי העולם

מאת: ערן הילדסהיים

ללא ספק השבוע האחרון היה דרמטי בכלכלה העולמית וזה מעבר לנפילות חדות בשוק הסחורות שמטלטלות את כלכלות העולם. מקריסת חברות הברוקר הגדולות עד חשש אמיתי ליציבות הבנקים ביוון. כשכלכלה שלמה בנויה על חובות ומינופים אז האי יציבות זה הדבר הכי יציב בה. להלן כל הפרטים.

יום חמישי, 15 בינואר 2015

צפו בהסבר המביך של כחלון לאיך מיוצר הכסף בישראל

מאת: ערן הילדסהיים 

משה כחלון חרט על דגלו להוביל את הרפורמה בתחום הבנקאות והאשראי הבנקאי לקראת הבחירות הקרובות. בנאום שנשא בפני התנועה לאיכות השלטון הוא תאר את המנגנון מאחורי מתן האשראי של הבנקים. אלא שמתברר שהמנגנון שתאר כלל לא קיים במציאות והיה פרי דמיונו או דימיון יועציו. צפו בדבריו.

יום רביעי, 14 בינואר 2015

מחקר אקדמי חדש מוכיח: הבנק מייצר את הכסף יש מאין בזמן מתן ההלואה ולא לוקח אותו מאף פקדון

מאת: בעז הירש

פרופ' ריצ'רד וורנר, ראש המרכז לחקר בנקאות מאוניברסיטת סאות'המפטון ומי שהמציא את המושג "הקלה כמותית" [QE], עוסק ב-20 השנים האחרונות בחקר הבנקאות. וורנר בשיתוף הBBC פרסם לאחרונה מחקר ובו תיאר ניסוי ראשון מסוגו בהסטוריה שעסק בשאלה האם בנקים יכולים ליצור כסף יש מאין? התוצאות של המחקר שומטות את הקרקע מתחת לתאוריות המקובלות  שעליהם גדלים כלכלנים עוד משנות ה-60 על הפעילות הבנקאית.

יום שני, 12 בינואר 2015

מי אלו הגופים שמחזיקים בחוב של מדינת ישראל?

מאת: ערן הילדסהיים

למדינת ישראל יש חוב סחיר של 497.9 מיליארד ש"ח. כ-10 מיליארד ממנו הוא חוב לבנק המרכזי שלה,שדורש ומקבל את הריבית עבורו באופן שוטף. הריבית, היא בניגוד למה שחושבים, לא מוחזרת לקופת האוצר מקופת בנק ישראל. הנה ההסבר לאן זורמים רווחי הריבית האלה וגם כמה אחוז מהחוב שלנו מוחזק על ידי זרים, כמה על ידי הבנקים וכמה בידי הציבור?

יום ראשון, 11 בינואר 2015

למרות ההצהרות: הסיכון והיקף ההשקעות בעסקי קידוח הגז קטנים מזה של עסקים קטנים ובינוניים בישראל

מאת: אמנון פורטוגלי

היקף ההשקעות השנתי הממוצע בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל, גם ב-6 השנים האחרונות בהן פותח שדה תמר, היה נמוך מהיקף ההשקעות השנתי בתחום העסקים הקטנים והבינוניים ובתחום הון הסיכון.
 גם רמת הסיכון בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל נמוכה מהסיכון בתחום העסקים הקטנים והבינוניים ואילו התמורה (reward) במקרה של הצלחה גבוהה הרבה יותר. נוסף לכל זה ובניגוד לרושם שנוצר, יצחק תשובה  לא השקיע מכספו בחיפושי הנפט והגז אלא סכומים מזעריים. זה לא ימנע ממנו לקבל אחוז תמלוגים גבוה מזה של המדינה. לפניכם כמה מהשקרים וחצאי האמיתות של חברות קידוחי הגז בדרך להשפיע על מקבלי ההחלטות בישראל.


יום שבת, 10 בינואר 2015

מפגש תרבות על האי שוויון -רם בלינקוב וערן הילדסהיים



בערב 21 לינואר בשעה 20:00  יתקיים בחותם הקפה אירוע נוסף במסגרת סדרת מפגשים בשם "חותם תרבות" – קפה ותרבות במסורת בתי הקפה המשמשים בית לדיונים, רעיונות ומפגשי תרבות. משתתפים: הממונה על התקציבים לשעבר במשרד האוצר, רם בלינקוב ועורך ומייסד הכלכלה האמיתית ערן הילדסהיים.  הכניסה חופשית בכפוף להרשמה מראש. פרטים בפנים

יום רביעי, 7 בינואר 2015

פרופ' יוג'ין קנדל מציג: כך הופכת העבודה שלנו לעבדות

מאת: ערן הילדסהיים

יועצו של ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל טוען כי הטכנולוגיה מייתרת היום חלק גדול מהעבודה שלנו. האם נוכל לפיכך סוף סוף לתת למכונות לעשות את העבודה בשבילנו כך שיתפנה לנו יותר זמן פנאי? הפתרון של קנדל למצב הוא דווקא הפוך:  להכשיר את הדור הבא לעבוד בכמה עבודות כדי שיוכל לעבוד עוד יותר מאיתנו.

יום שלישי, 6 בינואר 2015

פרשת העלמות המס: בכירים בלאומי שכרו עורכי דין ב-250 מיליון ש"ח מקופת הבנק הפלילו לקוחות ויצאו נקיים

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

250 מיליון ש"ח זה הסכום הדמיוני שהוציאו מנהלים בכירים מתוך קופת בנק לאומי עבור שכר טרחה ליועצים ועורכי דין . עורכי הדין הוציאו את אותם בכירים ,בהם גליה מאור,ללא שריטה מפרשת העלמות המס של לאומי בארה"ב. מנגד הם לא היססו להפליל  כ-1500 מלקוחות הבנק ,סיבכו משפטית כמעט את כל הבנקים בישראל וגלגלו את הוצאות ההסדר שעלולות להגיע לכ-2 מיליארד ש"ח על שאר לקוחות הבנק ובעלי המניות. ואגב,את הדרישה להחזר הבונוסים בגין רווחי הפעילות העברינית ,שקיבלו מאור והיו"ר דאז איתן רף,  לא תמצאו באף הסכם שנחתם. האזינו לפרטים המלאים של הפרשה בראיון עם כתב themarker לענייני בנקים, סיון איזסקו.